החלטת מיסוי  2697/20

העובדות:
1. חברה תושבת ישראל (להלן: "החברה") עוסקת בפיתוח וייצור של מוצר ביטחוני המשמש רכיב (להלן: "הרכיב") המשולב במערכת כוללת (להלן: "המערכת"). המערכת מיוצרת על ידי הלקוח של החברה במפעל שבבעלותו בישראל (להלן: "הלקוח"), והוא זה שמוכר את המערכות ללקוחות הסופיים מחוץ לישראל (להלן: "לקוח הקצה"). מפעל החברה ממוקם באזור שאינו אז"פ א' בהתאם לתוספת השנייה לחוק לעידוד השקעות הון, התשי"ט-1959 (להלן: "החוק").

2. להלן פרטי ההתקשרות של החברה עם הלקוח:

2.1. החברה מהווה ספק של הלקוח והיא תייצר את הרכיבים על פי הזמנות מהלקוח;
2.2. החברה אחראית מול הלקוח לטיב ואיכות המוצר לרבות התקנה של הרכיב אצל הלקוח;
2.3. החברה מתחייבת להפקיד אצל הלקוח את תכניות המקור של הרכיב;
2.4. החברה אינה צד להסכמים, למו"מ ולתמחור המערכת מול לקוח הקצה וכל ההתקשרות של החברה נעשית רק מול             הלקוח;
2.5. המחיר של המערכת ללקוח הקצה אינו מחולק לרכיבים שונים אלא מתומחר כמכירת מערכת מלאה;
2.6. החברה פועלת מול הלקוח במטבע מקומי )₪( וללא קשר למדינת היעד של לקוח הקצה והמטבע בו נקבעת העסקה בין         הלקוח ללקוח הקצה;
2.7. הלקוח אינו מחויב (ובמקרים מסוימים גם אינו יכול) למסור לחברה את זהות לקוח הקצה, מחיר המערכת שנקבע עם             לקוח הקצה ויתר פרטי העסקה.

פרטי הבקשה:
החברה ביקשה כי לצורכי יישום הוראות סעיף 18א(ג)(1) לחוק, יראו את המכירות המבוצעות באמצעות הלקוח כמכירות המבוצעות במישרין ללקוח הקצה על ידי מפעל החברה (לצורך עמידה בתנאי מפעל בר תחרות הקבוע בסעיף 18א לחוק).

החלטת המיסוי ותנאיה:
1. נקבע שאין לראות במכירות החברה ללקוח כמכירות המתבצעות במישרין ללקוח הקצה וזאת מאחר ולא כל הסיכונים והסיכויים החלים על הייצור והייצוא חלים על החברה אלא חלקם חלים גם על הלקוח וזאת בהתאם לפרטי ההתקשרות בין החברה ללקוח ולמבחנים הקבועים בהחלטות המיסוי 9/07 ו- 6556/12.

2. נקבע כי ניתן לראות במכירותיה של החברה ללקוח כמכירות של רכיב במוצר אחר, הנמכר למפעל אחר כאמור בסעיף 18א(ג)(2) לחוק והתקנות מכוחו. החברה תוכל לעמוד בתנאי מפעל בר תחרות אם תעמוד בתנאים הקבועים בסעיף ובתקנות הנוגעים למפעל הממוקם באזור שאינו אז"פ א', לרבות מכירות בשוק מסוים בשיעור של 50% או יותר וסכום מכירות שלא יפחת מ-15 מיליון שקלים חדשים.