החלטת מיסוי  108/06

העובדות

1. המבקשים, בני זוג, התגוררו בישראל עד ליום 15 בינואר 2004 ובמועד זה עברו להתגורר במדינת אמנה, עם ילדם, לתקופה לא קצובה.

2. בת הזוג הועסקה במדינה הזרה ע"י חברה הנותנת שירותי ניהול ופיקוח פיננסיים, בין היתר למלכ"ר הישראלי בו הועסקה בישראל קודם לעזיבה. סמוך לעזיבה, התפטרה בת הזוג מעבודתה עבור המלכ"ר הישראלי ללא כוונה או הבטחה לשוב ולעבוד במסגרת המלכ"ר או בגוף הקשור אליו. עיסוקה החדש בחו"ל לא הוסדר ע"י המלכ"ר הישראלי ומשך העסקתה לא הוגדר מראש.

3. בן הזוג פעל במדינה הזרה בעיקר כעצמאי.

4. החל מהמעבר למדינת האמנה, בני הזוג נחשבים תושבי מדינת אמנה ומגישים בה דוחות מס.

5. לבני הזוג דירת מגורים בישראל. הדירה הושכרה בזמן שהייתם בחו"ל, למעט לתקופה של כחודשיים עד ליולי 2004, עת הושכרה בשנית.

6. בכל תקופת שהייתם בחו"ל, לא שילמו בני הזוג ביטוח לאומי.

7. בכל תקופת שהייתם בחו"ל, שהו כל אחד מבני הזוג בישראל כ- 55 ימים בשנה קלנדרית, בין השאר, לשם השלמת לימודי תואר שני בישראל, חופשות ועבודה.

8. הכוונת בני הזוג לשוב להיות תושבי ישראל.

פרטי הבקשה

המבקשים ביקשו לקבוע את המועד בו חדלו להיות תושבי ישראל.

החלטת המיסוי ותנאיה

1. בני הזוג ייחשבו כתושבי מדינת האמנה, לעניין האמנה למניעת כפל מס בין המדינות, החל מיום 1.7.04 ועד ליום חזרתם.

2. מובהר, כי החלטה זו אינה קובעת דבר באשר לתושבות בני הזוג לעניין הדין הפנימי. הפרט, ההחלטה אינה מהווה קביעה כי בני הזוג נחשבים כמי ש"חדל להיות תושב ישראל" לעניין הגדרת "תושב חוזר" בסעיף 14(ג) לפקודה או כי יהיו זכאים להטבות מעוח סעיפים 14 ו- 97 לפקודה.

3. נקבעו הוראות שונות לעניין פתיחת תיק למבקשים וחובות דיווח. המבקשים נדרשו להמציא תצהיר ואישור תושבות ממדינת האמנה.