החלטת מיסוי  19/07

העובדות:

1. המבקש הינו תושב ישראל מאז שנת 1958 (להלן: "היחיד"). אמו של היחיד (להלן: "המורישה"), היתה עד ליום מותה אזרחית מדינת אמנה, והגישה דוחות לצרכי מס במדינת אמנה.

2. המורישה החזיקה בשני נכסי נדל"ן, שהינם בתי מגורים, במדינת אמנה (בתי המגורים יכונו להלן: "הנכסים").

3. ביום 24 באפריל 1996 ("יום המתנה"), העבירה המורישה את הנכסים על שמו של היחיד. ביום המתנה, או בסמוך לכך, שולם מס מתנה במדינת אמנה בהתאם לשווי המקרקעין ליום המתנה. שווי המקרקעין באותו יום נקבע על ידי הערכת שווי של הרשויות במדינת אמנה.

4. ביום המתנה, נותרה למורישה זכות שימוש מלאה בנכסים לכל ימי חייה.

5. המורישה דיווחה על הכנסות השכירות שנבעו לה מהנכסים כהכנסותיה במדינת אמנה, למרות שהנכסים הועברו במתנה.

6. המורישה נפטרה באוקטובר 2003. במועד פטירתה המורישה, עברו הנכסים לרשותו של היחיד. מאותו מועד החל היחיד לדווח על הכנסות השכירות מנכסים אלו כהכנסתו שלו במדינת אמנה, וכן דיווח על הכנסות השכירות כהכנסה של תושב ישראל משכירות בחו"ל.

פרטי הבקשה:

היחיד ביקש לקבוע כי יום הרכישה של הנכסים שנתקבלו בירושה בידיו יהיה היום בו נרשמו הנכסים על שמו, וכי המחיר המקורי של נכסים אלו ייקבע בהתאם לשווי בגינו שולם מס מתנה במדינת אמנה.

החלטת המיסוי ותנאיה:

1. יום רכישת הנכסים בידי היחיד, יהא יום מתן המתנה.

2. המחיר המקורי של הנכסים לצורך חישוב רווח הון בידי היחיד ייקבע לפי השווי שנקבע  לעניין מס מתנה במדינת אמנה ביום המתנה או בסמוך לכך.  רווח הנובע ממכירת הנכסים יחויב במס כדין.

3. מובהר כי אם ייווצר הפסד הון ממכירת הנכסים, כולם או מקצתם, הוא לא יותר בקיזוז בישראל. כמו כן, לא יותרו ליחיד הוצאות כלשהן בשל הנכסים הנמכרים, למעט הוצאות בגין מכירתם.

4. מובהר כי לא יותר פחת לצורכי מס בגין הנכסים.

5. היחיד ידווח לפקיד השומה תוך 30 ימים ממועד מכירת כל נכס על רווח ההון במכירת הנכסים, וישלם את המס הנדרש בתוספת הפרשי הצמדה, ככל שיחולו, כאמור בסעיף 91 לפקודה.

6. הערה – עמדת רשות המיסים הינה כי כל רווח ההון ממכירת הנכסים יהא רווח הון ריאלי.