החלטת מיסוי  26/07

העובדות:

1. חברה תעשייתית תושבת ישראל (להלן: "החברה") קיבלה הלוואה נושאת ריבית מחברת האם שלה. חברת האם נחשבת תושבת חוץ.

2. בהתאם להוראות סעיף 18(ה) (להלן: "הסעיף") לפקודה, הואיל והחברה לא שילמה בפועל את הוצאות הריבית (להלן: "ההוצאות") לחברת האם, ולא ניכתה מס מהוצאות אלו, ההוצאות לא הותרו בניכוי מההכנסה החייבת של החברה.

3. מאחר שהחברה מפוצה על פעילותה על בסיס + cost, לא היתה קיימת צפייה שהחברה תוכל להניב בעתיד הנראה לעין הכנסות שיאפשרו לה לעמוד בתשלומי הריבית השוטפת או הצבורה.

4. חברת האם מחלה על כלל הריבית שנצברה לחובת החברה וטרם שולמה.

5. החברה וחברת האם הסכימו על המרת יתרת קרן ההלוואה, להשקעה כהון מניות בחברה או לשטר הון שאינו נושא ריבית.

פרטי הבקשה:

אופן הטיפול במס במחילת החוב והמרת ההלוואה למניות.

החלטת המיסוי ותנאיה:

1. לאור העובדה כי הוצאת הריבית לא נתבעה כהוצאה בספרי החברה כאמור  בסעיף  18(ה) לפקודה הרי שמחילת הריבית שנצברה ואשר טרם שולמה לטובת חברת האם, אינה חייבת בניכוי מס במקור מכוח סעיפים 164 ו/או 170 לפקודה.

2. פקיד השומה רשאי לבדוק בעתיד האם המרת ההלוואה להון מניות מהווה הכנסה מכוח סעיף 3(ב)(3).