החלטת מיסוי 10/11

התייחסותנו:

לפי חוק מע"מ מתן הלוואה הינו סוג של עסקת שירות החייבת במע"מ. כאשר מדובר בהלוואה במט"ח, במקרה של ירידה בשער המטבע, משמעותה הפסד בידי החברה המלווה. נעיר כי גם כאשר מדובר בהלוואה שקלית הצמודה למדד, במקרה של ירידת מדד נוצר הפסד בידי החברה המלווה.
בהחלטת המיסוי נקבע כי אין להתייחס בנפרד למרכיב הפרשי השער/הצמדה, ולמרכיב הריבית – ההכנסה החייבת במע"מ הינה סיכום של ההכנסה/הפסד מהפרשי השער/הצמדה ושל הכנסת הריבית.

העובדות:

1. חברה המסווגת כ"עוסק" עפ"י חוק מע"מ, מעניקה הלוואה הנושאת ריבית וצמודה לדולר.

2. בשל שחיקת שער הדולר ממועד מתן ההלוואה ועד מועד פירעונה, הסכום בשקלים של קרן ההלוואה בתוספת הריבית וההצמדה לדולר נמוך מסכום קרן ההלוואה המקורית שניתנה ללווה בעבר, באופן שנוצר הפסד כלכלי לחברה המלווה כתוצאה ממתן ההלוואה.

הבקשה:

לאשר כי אין חבות במע"מ בגין מתן ההלוואה הנ"ל, הואיל ולמלווה לא ניצמחה הכנסה שקלית בגין ההלוואה.

תמצית ההחלטה:

1. "שירות" מוגדר בסעיף  1 לחוק מע"מ ככולל עסקה של מתן אשראי.

2. ככלל, המחיר של עסקת הלוואה הוא הפרשי ההצמדה וכן הריבית המשולמת לנותן ההלוואה.

3. לאור העובדה כי במקרה שלפנינו הפרשי ההצמדה השליליים גבוהים ממרכיב הריבית בגין ההלוואה, לחברה המלווה לא נוצר ערך מוסף חיובי בשל מתן ההלוואה, ולכן אין היא חייבת במס בגינה.