החלטת מיסוי 1305/09
פטור לאלמנת הבן לפי סעיף 62, תקופת הצינון לפי סעיף 49ו', מתנה לאלמנת הבן (בהסכם)
העובדות:
1. הגב' "מ" (להלן: ה"אם") התאלמנה מבעלה לפני כשנה וחצי.
2. לאחר כשנה נפטר בנה (להלן: ה"בן"). הבן המנוח הותיר אלמנה (להלן: "האלמנה") וארבעה ילדים קטינים (שניים מנישואיו הקודמים). הבן נפטר בטרם עלה בידי האם לתת לו ולאשתו (כיום אלמנתו) במתנה את דירת המגורים אותה הבטיחה להם קודם פטירת הבן (להלן: "הדירה").
3. הבן לא הותיר אחריו נכסי מקרקעין כלשהם ואף לא כל נכס בעל ערך משמעותי אחר. האלמנה אינה עובדת וזקוקה לסכומים נכבדים למימון מחייתה והוצאות גידול הילדים.
4. ברצון האם להעביר לאלמנה את הדירה ללא תמורה, על מנת לאפשר לאלמנה למכור את הדירה ולחיות מכספי התמורה.
הבקשה:
1. לראות בהעברת הדירה לאלמנה, ללא תמורה, כמתנה הפטורה ממס לפי סעיף 62 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: ה"חוק").
2. לאשר לאלמנה למכור את הדירה בתום תקופת צינון מינימלית כקבוע בסעיף 49ו לחוק.
3. לראות בהעברת הדירה לאלמנת הבן, ללא תמורה, כמתנה לבן לעניין סעיף 49ב(1)(א) לחוק (ההעברה לא תחשב כניצול פטור אישי של האם).
החלטת המיסוי ותנאיה:
1. בהתאם להוראות המקצועיות בנדון יראו את העברת הדירה לאלמנה כל עוד לא נישאה לאחר, כהעברה ל"קרוב" כמשמעותו בסעיף 62 לחוק, ובכפוף להתקיימות שאר התנאים באותו סעיף תהא העברה זו פטורה.
2. המתנה לאלמנת הבן לא תחשב כמתנה מהורה לפי הוראות סעיף 49(א)(1) לחוק ולפיכך תהא כפופה לתקופת צינון של 3 שנים אם הדירה תשמש אותה דרך קבע למגוריה כל אותה תקופה, ולתקופת צינון של 4 שנים אם הדירה לא תשמש את האלמנה דרך קבע למגוריה.
3. ההעברה במתנה מהאם לאלמנת הבן לא תחשב כהעברה במתנה לבן לעניין סעיף 49ב(1) לחוק ולפיכך הפטור במתנה זו יבוא במניין הפטורים.
4. במסגרת החלטת המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים.