החלטת מיסוי 43/07
אי הכרה בחלוקה ראשונה בין יורשים (בהסכם)
העובדות:
1. בשנת 1966 ניתן על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב צו קיום צוואה ולפיו ניתן תוקף לצוואת המנוח (להלן: "המנוח").
2. בהתאם לצוואת המנוח, יורשי העיזבון הם שתי בנותיו (להלן: "הבנות") אשר ירשו את נכסי העיזבון במושע בחלקים שווים. נכסי העזבון כללו את הנכסים הבאים – קרקעות בהרצליה (להלן: "הקרקעות"), ודירת מגורים (להלן: "דירת המגורים").
3. השימוש בנכסי העיזבון:
במשך השנים, כל נכסי העיזבון, מיום פטירת המנוח ועד היום, הושכרו והתמורה שהתקבלה בגין השכרת הנכסים חולקה באופן שווה בין הבנות בהתאם לצוואה.
3.1. בשנים האחרונות, דירת המגורים, הושכרה למגורים תמורת דמי שכירות חודשיים בסך של 2,300 ש"ח.
3.2. הקרקעות מושכרות לשימוש חקלאי בידי מושב סמוך תמורת דמי שכירות סימליים.
החלטת המיסוי ותנאיה:
לאור פרק הזמן הרב שחלף מיום פטירת המנוח ועד היום, והשימוש רב השנים בנכסים במשותף על ידי היורשים וכן לאור העסקה שנעשתה על ידי אחת הבנות בחלקה בנכסים – אין לראות בחלוקה המבוקשת כחלוקה ראשונה בין יורשים, אלא עסקאות חליפין בין קרובים החייבות במס.