החלטת מיסוי 102/06

סיווג מכירות בחסד של אג"ח (בהסכם)

העובדות:

1. חברה תושבת ישראל מממנת את פעילותה העסקית השוטפת, בין היתר, באמצעות הון זר. לפיכך, משיקולים מימוניים/עסקיים ומטרה לצמצם את עלויות המימון, מבצעת החברה עסקאות מכירה בחסר (shorting) של אגרות חוב או מק"מים שחירים. 
 
2. בחהרה מצבעת את עסקאותיה האמורות לגבי אג"ח ממשלתיות וקונצרניות ומכאן, ככלל, נוצר לחברה הפסד בגובה הריבית, דמי ההשאלה, הפרשי הצמדה, ועמלות שונות הקשורות  בפעילות בני"ע (להלן: "ההפסד מעסקאות המכירה בחסר"). הפסד מעסקאות המכירה בחסר נצבר בתקופה שבין מועד ביצוע עסקת המכירה בחסר לבין המועד בו החברה סוגרת את הפוזיציה של "מכירה בחסר".

3. לחברה אין כל פעילות בניירות ערך סחירים מלבד בהקשר על עסקאות המכירה בחסר.

הבקשה:

החברה ביקשה כי יאושר לה שההפסד מהעסקאות המכירה בחסר ייחשבו, לצורכי מס, כהוצאות מימון.

החלטת המיסוי ותנאיה:
 
1. ההפסד מעסקאות המכירה בחסר יסווג כהוצאות מימון לצורי מס, בכפוף להתקיימות התנאים הבאים:

1.1. החברה תדווח על הוצאות המימון כאמור, רק בשנה בה נסגרה הפוזיציה של המכירה בחסר.

1.2. החברה תערוך תיעוד ממוספר על פי תאריך, טרם ביצוע עסקת המכירה בחסר, ובו פירוט לגבי היקף עסקת המכירה בחסר וייעודה. התיעוד האמור יצורף לדוחות הכספיים המוגשים לפקיד שומה.

1.3. שאילת ניירות הערך אינה מבוצעת, במישרין או בעקיפין, מצד הקשור לחברה וכי החברה אינה משאילה, במשירין או בעקיפין, ניירות ערך כאמור.

1.4. החברה לא תחזיק איגרות חוב משום סוג שהוא במהלך שנת המס.

2. האמור בסעכיף 1 לחלק העובדות היווה תנאי מהותי להחלטת המיסוי. יחד עם זאת, נקבי כי פקיד השומה הוא שיבחן את זכאות החברה לנכות את הוצאות המימון (כימות ו/או עיתוי).

3. במסגרת החלטת המיסוי נקבעו מגבלות ותנאים נוספים.

Call Now Button