חוזר מס הכנסה 10/2025

1. מבוא

1.1. סעיף 92 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א- 1961 (להלן: "הפקודה") קובע את הוראות הדין לעניין קיזוז הפסדי הון. הפסד הון מוגדר בסעיף 88 לפקודה כסכום שבו עולה יתרת המחיר המקורי על התמורה. יצוין כי בהתאם להוראות סעיף 92 לפקודה, יראו שבח והפסד כמשמעותם בחוק מיסוי מקרקעין, התשכ"ג – 1963 (להלן: "חוק מיסוי מקרקעין"), כאילו היו רווח או הפסד הון לפי העניין. הסעיף קובע את הטיפול בהפסדי הון שוטפים (מניירות ערך ושלא מניירות ערך), הפסדי הון מועברים משנים קודמות, הפסדי הון שהיו בישראל והפסדי הון שהיו מחוץ לישראל.

1.2. במהלך השנים, במסגרת תיקוני חקיקה, חלו תמורות ושינויים מהותיים ב מיסוי הכנסות הוניות ושיעורי המס החלים עליהן. שינויים אלה השליכו גם על הוראות קיזוז הפסדי ההון. בנוסף, בפסקי דין שהתקבלו בנושא זה נקבעו הלכות נוספות.

1.3. מטרת חוזר זה (להלן: "החוזר") היא להבהיר את אופן ה טיפול בקיזוז הפסדי הון לצרכי מס. החוזר עוס ק בהוראות כלליות ביחס להפסדי הון, הוראות ביחס להפסד הון שוטף והפסד הון מועבר, מועד ההכרה בהפסד ההון וסוגיות נוספות.

1.4. החוזר אינו עוסק במקרים בהם ההפסד, לרבות הפסד ממימוש ניירות ערך, מקורו בהכנסה החייבת במס מכוח חלק ב' לפקודה.

1.5. למעט אם נאמר במפורש אחרת, יפורשו כל המונחים בחוזר על פי משמעותם בפקודה בכלל ובסעיף 88 לפקודה בפרט.

2. הפסד הון – הוראות כלליות

2.1. הפסד הון בר קיזוז נמדד בערכים נומינאליים בלבד(1). בהתאמה, הפסד הון מועבר, בהתאם להוראות סעיף 92(ב) לפקודה, יועבר משנה לשנה בערכו הנומינאלי כשהוא אינו צמוד למדד כלשהו.

2.2. ככלל, הפסד הון ניתן לקיזוז בשנת המס שבה הוא נוצר ו/או, בכפוף לתנאים מסוימים שיפורטו להלן – בשנות המס העוקבות לשנת המס שבה נוצר ההפסד כאמור. סעיף 92 לפקודה ודיני קיזוז ההפסדים בישראל, אינם מאפשרים קיזוז הפסדים כנגד רווחים. שנוצרו עובר לשנת המס שבה נוצר ההפסד(2).

2.3. עקרונות הפריסה של רווח הון שנקבעו בסעיף 91(ה) לפקודה ביחס לשנות מס שקדמו לשנת המכירה, חלים רק לגבי רווח הון ריאלי ואינם חלים לגבי הפסד הון. קרי, ראשית יש לקזז את הפסד ההון לפי הוראות סעיף 92 לפקודה, ורק לאחר מכן לבצע פריסה לפי הוראות סעיף 91(ה) לפקודה .

2.4. הזכאות לקיזוז הפסד הון הי א של הישות המשפטית שלה נוצר ההפסד בלבד והיא אינה ניתנת להעברה לאחר בדרך של מכירה, ויתור, מתנה, הקנייה לנאמנות, הורשה או בכל דרך אחרת(3).

2.5. הפסד הון הינו בר קיזוז ככל שאילו היה רווח הון היה מתחייב עליו במס, בין אם לפי הוראות הדין הפנימי ובין אם על פי אמנות למניעת כפל מס עליהן חתומה מדינת ישראל מכוח סעיף 196 לפקודה. לעניין זה ראו עמדה חייבת בדיווח שמספרה 57/2018, שדנה בהפסד שמקורו מחוץ לישראל ושנוצר לתושב חוזר ותיק או עולה חדש בתקופת ההטבות. בהתאם לעמדה זו, לא ניתן לקזז הפסד שמקורו מחוץ לישראל ושנוצר לתושב חוזר, תושב חוזר ותיק או עולה חדש בתקופת ההטבות שבסעיף 14 ו- 97(ב) לפקודה, שכן בהתאם להוראות סעיפים 29 ו- 92 לפקודה, אילו היה רווח לא היה חייב במס.

דוגמאות:

א. יהונתן הוא בעל מעמד של תושב חוזר ותיק כהגדרתו בסעיף 14(א) לפקודה החל משנת המס 2020. בשנת המס 2022 מכר יהונתן מקרקעין בצרפת ונוצר לו הפסד הון בשל המכירה. הואיל ובהתאם לסעיף 97(ב)(1) לפקודה, יהונתן פטור ממס במשך עשר שנים ממכירת נכס שהיה לו מחוץ לישראל, הפסד ההון שנוצר ליהונתן לא יותר בקיזוז כנגד רווח הון שיפיק יהונתן בשנת המס 2022 או בשנות המס שלאחר מכן.

ב. הדוגמה שלהלן מתייחסת למצב שבו נוצר לתושב חוץ הפסד הון מעסקה שאילו היית ה מסתיימת ברווח, רווח זה היה פטור ממס בישראל בשל הוראות הדין הפנימי: ג'ון הוא תושב חוץ אשר רכש מניות של חברה תושבת ישראל. בעת מכירת המניות יהא זכאי לפטור מכח הוראות סעיף 97(ב3) לפקודה (בכפוף להתקיימות התנאים בסעיף), על הרווח הנובע ממכירתן בשל עמידה בתנאי הפטור המופיעים בסעיף. במועד המכירה נוצר לג'ון הפסד הון ממכירת המניות. הפסד כאמור לא יהא ניתן לקיזוז מרווחי הון אחרים שיש לג'ון ממכירת נכסים בישראל.

ג. הדוגמה שלהלן מתייחסת למצב שבו נוצר לתושב חוץ הפסד הון מעסקה שאילו היית ה מסתיימת ברווח, רווח זה היה פטור ממס בישראל בשל הוראות האמנה: יוהאן הוא תושב שוויץ (מדינה גומלת) אשר מכר מניה של חברה תושבת ישראל בעסקה אשר מתקיימות לגביה הוראות סעיף 13(5) לאמנה בין ישראל לשוויץ. מכירת המניה גרמה ליוהאן הפסד הון. במקביל מכר יוהאן מקרקעין בישראל כך שנוצר לו שבח החייב במס בישראל. יוהאן לא יוכל לקזז את הפסד ההון ממכירת המניה מהשבח הנובע ממכירת המקרקעין. לעניין האמור בסעיף זה, ראו גם את ההתייחסות והדוגמאות ביחס לאפשרויות הקיזוז של הפסדי הון שמקורם בשינוי בשער המטבע בידי יחיד בנספח לחוזר זה. כך למשל, הפסד ההון שמקורו בהפרשי שער שקיבל יחיד בשל מכירת נכס אינו הפסד בר קיזוז שכן זהו הפסד שאי לו היה רווח לא היה חייב במס, לאור הפטור הקבוע בסעיף 9(13) לפקודה.

2.6. סעיף 92 לפקודה אינו כולל הוראה דומה להוראה הקבועה בסעיף 29(3) לפקודה: המשמעות היא, כי הפסד הון שהיה לתושב ישראל מחוץ לישראל, שאילו היה רווח לא היה משולם בגינו מס בישראל (כולו או מקצתו) בשל העובדה ששיעור המס שחל במדינת המקור עולה על שיעור המס החל בישראל, לא יוגבל בקיזוז רק בשל כך, בהתאם להוראות סעיף 92 לפקודה.

2.7. לצורך חישוב הפסד ההון אשר עלול להיווצר כתוצאה ממימוש נכס מחוץ לישראל, יש להתייחס, בחישוב יתרת המחיר המקורי, בשיעורי הפחת אשר נקבעו בהתאם להוראות הדין הפנימי לישראל(4). לעניין זה ראו עמדה חייבת בדיווח שמספרה 27/2016.

דוגמה: נדב הוא תושב ישראל והוא רכש ביום 01/01/2010 נכס בגרמניה בסכום כולל של 10,000,000 ₪. שיעור הפחת על הנכס על פי הדין הפנימי בגרמניה עומד על 1% לעומת שיעור הפחת בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941, ה עומד על 2%. בחישוב רווח ההון במכירת הנכס לצורך קביעת יתרת המחיר המקורי, יילק ח בחשבון שיעור פחת של 2% – לפי הוראות הפקודה והתקנות מכוחה ולא שיעור הפחת בגרמניה.

3. הפסד הון שוטף

3.1. הפסד הון שנוצר בשנת המס השוטפת, והוא אינו הפסד מניירות ערך כאמור בסעיף 92(א)(4) לפקודה, יהיה ניתן לקיזוז כנגד רווח הון או שבח בלבד. הפסד ה הון יקוזז תחילה כנגד מרכיב הרווח ריאלי (ביחס של אחד לאחד) וכל שקל חדש של היתרה יקוזז כנגד 3.5 ₪ של סכום אינפלציוני חייב.

3.2. הפיצול של רווח הון או של השבח, לפי העניין, למרכיב ריאלי ולמרכיב אינפלציוני, מבוצע לצורך חישוב המס בלבד. לכן, נישום שמקזז הפסד הון כנגד רווח הון או שבח שכוללים גם רווח ריאלי וגם סכום אינפלציוני חייב, ולזכותו יתרת הפסד הון לאחר קיזוז מלוא רווח ההון הריאלי, חייב לקזז את הפסד ההון גם כנגד יתרת הסכום האינפלציוני החייב, לפני קיזוז הפסד ההון כנגד רווחי הון או שבח אחרים. נישום שימנע מקיזוז הפסד ההון כאמור, יהיה מנוע מלהעביר את ההפסד לשנים הבאות, לפי הוראות סעיף 92(ב) לפקודה.

3.3. בהתאם להוראות סעיף 92(א)(4) לפקודה, הפסד הון שוטף שנובע ממכירת נייר ערך יקוזז באותה שנ ת מס גם כנגד שני אלה:

3.3.1. הכנסה מריבית או מדיבידנד ששולמו בשל אותו נייר ערך. קיזוז הפסד הון מניירות ערך כאמור יותר רק באם שולמו הריבית או הדיבידנד בפועל באותה שנת מס בה התהווה ההפסד. לעניין זה יצוין, כי מקום בו חבר בני אדם מדווח על הכנסת הריבית ו/או הדיבידנד על בסיס מצטבר, יש לראותו כשולם בשנת הדיווח על ההכנסה מהריבית ו/או הדיבידנד לעניין הוראות סעיף זה.

3.3.2. הכנסה מריבית או דיבידנד בשל ניירות ערך אחרים, ובלבד ששיעור המס החל עליהם לא עולה על שיעור המס הקבוע בסעיף 126(א) לפקודה (23% נכון לפרסום חוזר זה) אם מקבל הריבית או הדיבידנד הוא חבר בני אדם, ועל שיעור המס הקבוע בסעיף 125ב(1) או 125ג(ב) לפקודה (25% נכון למועד פרסום החוזר), לפי העניין, אם מקבל הריבית או הדיבידנד הוא יחיד(5).

מגבלת שיעור המס הקבועה בסעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה אינה כוללת את שיעור המס על הכנסות גבוהות בהתאם להוראות סעיף 121ב לפקודה (להלן: "מס יסף"). לפיכך, יחיד המחויב לגבי הכנסתו מדיבידנד או ריבית במס יסף, יוכל לקזז הפסד הון כנגד הכנסותיו מריבית או מדיבידנד ובלבד ששיעור המס החל על הכנסות אלה לפני הוספת מס יסף עומד בתנ אי הסעיף.

3.4. למען הסר ספק מובהר כי לעניין הוראות סעיף 92(א)(4) לפקודה, המונח "דיבידנד" כולל גם דיבידנד רעיוני מחברה נשלטת זרה, אך אינו כולל דיבידנד רעיוני מחברת משלח יד זרה שהוא במהותו הכנסה מסעיף 2(1) ולא הכנסה מסעיף 2(4) לפקודה.

3.5. עוד יובהר, כי לעניין הוראות סעיף 92(א)(4) לפקודה, מקום בו ההכנסה מריבית או מדיבידנד ששולם בשל נייר ערך, עולה לכדי הכנסה מעסק, בהתאם להוראות סעיף 2(1) לפקודה, לא ניתן לקזז את ההכנסה העסקית כאמור מול הפסד הון.

3.6. בסעיף 64א8 לפקודה נקבע כי הפסד הון שהיה בשנת המס לבעל מניה במכירת מניה בקרן להשקעות במקרקעין, ניתן לקיזוז בהתאם להוראות סעיף 92 לפקודה או כנגד הכנסתו החייבת של בעל המניות שאותה חילקה לו הקרן באותה שנת מס, ובלבד שלא מדובר בהכנסות חריגות, כהגדרתן בסעיף 64א2(א) לפקודה. לצורך יישום הוראות סעיף 92(א)(4)(ב) לפקודה, יראו כהכנסה מדיבידנד בידי בעל המניות רק הכנסה שהקרן העבירה אליו ואשר לפני העברתה חויבה במס בידי הקרן בהתאם להוראות סעיף 64א4(ה) לפקודה. לעניין קיזוז הפסדים בקרן להשקעות במקרקעין ראו גם הוראות חוזר מס הכנסה 4/2018 בנושא: קרן להשקעות במקרקעין.

3.7. הפסדי הון מניירות ערך לא ניתנים לקיזוז כנגד ריבית ששולמה על תכנית חיסכון, פיקדונות (לרבות פיקדונות מובנים – Products Structured), הלוואה שאינה בגדר נייר ערך או כנגד רווחים ששילמה קרן נאמנות. יובהר, כי קיזוז בהתאם להוראות סעיף 92(א)(4) לפקודה יעשה מקום בו מקור ההכנסה מריבית או דיבידנד הם מנייר ערך.

3.8. סעיף 92(א)(3) לפקודה קובע ביחס להפסד הון שנוצר ממכירת נכס מחוץ לישראל, כי יש למצות את אפשרויות הקיזוז של הפסד ההון כאמור תחילה כנגד רווח הון שנוצר ממכירת נכס מחוץ לישראל ובמקרה של הפסד הון שוטף מניירות ערך, גם כנגד ריבית ו/או דיבידנד שהופקו מחוץ לישראל, ורק לאחר מיצוי אפשרויות הקיזוז מול נכסים מחוץ לישראל, ניתן לקזז את ההפסד כנגד רווחים (רווח הון ואם מדובר בהפסד הון מניירות ערך גם כנגד ריבית או דיבידנד בהתאם לכללי סעיף 92(א)(4)(ב)) שהופקו בישראל.

4. הפסד הון מועבר

4.1. סעיף 92(ב) לפקודה קובע כי הפסד הון אשר לא ניתן היה לקזזו בשנת המס השוטפת, יועבר לשנות המס הבאות, בזו אחר זו, ויקוזז כנגד רווח הון בלבד בשנות המס הבאות (להלן: "הפסד הון מועבר"). הפסד הון מועבר לא יותר בקיזוז כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד כאמור בסעיף 92(א)(4) לפקודה.

4.2. הפסד ההון יותר בקיזוז אך ורק אם הנישום מיצה את כל אפשרויות הקיזוז שהיו לו בשנות המס הקודמות, לרבות קיזוז ההפסד בהתאם להוראות סעיף 92(א)(4) וכפוף לסעיפים 6(2) ו- 6(3) לחוזר זה. לעניין זה, חובת הקיזוז של הפסד הון שוטף תחול אף במכירת נייר ערך בקרן להשקעות מקרקעין כנגד הכנסה חייבת שהועברה לבעלי המניות מקרן להשקעות במקרקעין, בהתאם להוראות סעיף 64א8 לפקודה. לעניין קיזוז הפסדים בקרן להשקעות במקרקעין ראו גם הוראות חוזר מס הכנסה 4/2018 בנושא: קרן להשקעות במקרקעין.

4.3. הפסד הון מועבר יותר בקיזוז בתנאי שהנישום הגיש דוח בגין שנת המס השוטפת בה נוצר ההפסד וכן גם בשנת הקיזוז ודיווח בהם על ההפסד וביצוע הקיזוז, והכל לפי הוראות סעי פים 131 ו– 132 לפקודה.

5. מועד ההכרה בהפסד הון

מועד ההכרה בהפסד ההון ה וא במועד המכירה(6) של הנכס על ידי הנישום. יחד עם זאת, רשאי  פקיד השומה שלא להכיר בהפסד כאמור במועד המכירה, כך למשל, מקום בו מכירת הנכס נועדה להביא להפחתת מס בלתי נאותה(7).

6. סוגיות נוספות

6.1. סדר קיזוז הפסדים – בסעיף 92(ג) לפקודה ניתנה סמכות לשר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות לעניין קביעת סדר קיזוז ההפסדים. תקנות כאמור טרם הותקנו ולפיכך, במצב החוקי הקיים, הנישום רשאי לבחור את סדר קיזוז הפסדיו, בכפוף להוראות סעיף 92 לפקודה והוראות חוזר זה. כך למשל, נישום אשר נוצר לו הפסד הון שוטף ממכירת נייר ערך יוכל לבחור לקזז את ההפסד מניירות ערך כנגד רווח הון ריאלי, שבח מקרקעין, ריבית או דיבידנד בשל ניירות ערך, והכל בסדר שבו יחפוץ ובכפוף לאמור.

סייג לאמור לעיל נקבע כאמור בסעיף 92(א)(3) לפקודה, שדן ב הפסד הון מנכס מחוץ לישראל וקובע שהפסד הון כאמור יקוזז תחילה כנגד רווח הון מחוץ לישראל. בפסק דין גרינפלד, ע"מ -15-04 54113, נדון סדר קיזוז ההפסדים של הפסד הון מחוץ לישראל, כאמור בסעיף 92(א)(3) לפקודה, ונקבע שהפסד הון מנכס מחוץ לישראל יקוזז תחילה כנגד רווח הון מנכס מחוץ לישראל, וכי ככל שמדובר בהפסד הון מניירות ערך שהם נכס מחוץ לישראל, יש לקזז תחילה גם כנגד הכנסה מריבית או מדיבידנד שהופקו מחוץ לישראל בהתאם להוראות סעיף 92(א)(4) לפקודה, ולאחר מכן, ככל שנותרה יתרת הפסד מניירות ערך שהם נכס מחוץ לישראל, ניתן לקזזה כנגד רווח הון, הכנסה מריבית או דיבידנד שהופקו בישראל והכל בכפוף למגבלות סעיף 92(א)(4) לפקודה.

6.2. קיזוז כנגד הכנסה פטורה – בהתאם להלכה שנקבעה בפסק דין יהושע הלוי(8) ולה- נסיונל(9), לא קיימת חובה לקזז הפסדים, כנגד הכנסה פטורה ממס. משמעות ההלכה היא שהימנעות מקיזוז הפסד הון כ נגד הכנסה פטורה כאמור, לא תשלול מהנישום את הזכאות להעביר את הפסד ההון שלא קוזז, כהפסד הון מועבר, בהתאם להוראות סעיף 92(ב) לפקודה ולנצלו בשנות המס הבאות.

דוגמה: אין חובה לקזז הפסד הון כנגד סכום אינפלציוני פטור או כנגד הכנסה מדיבידנד אשר לא נכללות בחישוב ההכנסה החייבת כאמור בסעיף 126(ב) לפקודה.

דוגמה: תומר הוא בעל מעמד של תושב חוזר כהגדרתו בסעיף 14(ג) לפקודה החל משנת 2022. בשנת המס 2024 מכר תומר נייר ערך בישראל בהפסד של 3,000,000 ₪ (להלן בדוגמה זו: "ההפסד"). בנוסף, בשנת המס 2024 קיבל תומר דיבידנד בסך 2,000,000 ₪ מחברה תושבת בלגיה שאת הון המניות שלה הוא רכש בזמן שהיה תושב חוץ. הואיל ותומר פטור ממס על ההכנסה מדיבידנד בהתאם להוראות סעיף 14(ג) לפקודה, הוא אינו נדרש לקזז את ההפסד כנגד ההכנסה מדיבידנד, והוא יהא רשאי להעביר את סכום הפסד ההון מנייר הערך לשנות המס הבאות בכפוף להוראות סעיף 92(ב) לפקודה ולקזז אותו כנגד רווח הון או שבח מקרקעין, לפי העניין.

6.3. קיזוז הפסד קודם להקלה ממסי כפל – בהתאם להגדרת "הכנסה חייבת" בסעיף 1 לפקודה, לפסק דין אמות(10) וכפי שפורסם בעמדה חייבת בדיווח שמספרה 28/2016, חובת הקיזוז של הפסדים בכלל והפסדי הון בפרט, קודמת ל זכות הזיכוי של מסי חוץ כנגד המס החל בישראל על הכנסות חוץ. לשון אחר: אין לדלג על שלב קביעת ההכנסה החייבת, לרבות קיזוז הפסדים, וזאת לפני בירור סכום המס או זקיפת הזיכוי בשל מסי חוץ כנגד מסי ישראל המוטלים על הכנסת החוץ.

6.4. הפסד הון בגין הכנסה שחל עליה פטור חלקי – במקרים בהם התהווה הפסד הון, שאילו היה רווח אזי חלקו היה חייב וחלקו האחר היה פטור, סכום הפסד ההון שיותר בקיזוז הינו סכום הפסד הון כשהוא מוכפל ביחס שבין מרכיב רווח ההון החייב לכלל רווח ההון. לעניין זה ראו גם את עמדה חייבת בדיווח שמספרה 58/2018. 

כך, הפסד הון ממכירת נכס מחוץ לישראל שנוצר לתושב חוזר, תושב חוזר ותיק או תושב ישראל לראשונה (להלן: "יחיד מוטב") בתקופה שעד 10 השנים מיום העלייה או החזרה, לא יהיה בר קיזוז, שכן אילו היה רווח היה פטור ממס לפי הוראות סעיף 97(ב) לפקודה. במקרה שבו נמכר נכס כאמור על ידי יחיד מוטב לאחר תום תקופת ההטבות ובמכירה נוצר הפסד הון, יש להכיר בחלק יחסי של הפסד הון בהתאם ליחס התקופות הלינארי שקבוע בסעיף 97(ב)(3) לפקודה.

דוגמה: גולן מוגדר כתושב ישראל לראשונה כמשמעות מונח זה בסעיף 14(א) לפקודה, החל מיום 01/01/2010. בתאריך 01/01/2005 רכש גולן את מלוא הון המניות של חברה תושבת חוץ. ביום 01/01/2025 מכר גולן את הון המניות של החברה הזרה בהפסד הון של 4 מיליון ₪.

אילו היה נוצר לגולן רווח במכירת מניות החברה הזרה, אזי בהתאם להוראות סעיף 97(ב)(3) לפקודה, היה קם חיוב במס בישראל רק על חלק רווח הון שנצמח לאחר תום תקופת ההטבה הקבועה בסעיף 97(ב)(1) לפקודה: החל מיום 01/01/2020. לכן, סכום הפסד ההון שיותר בקיזוז בהתאם לסעיף 92 לפקודה יהא בהתאמה:
4,000,000 * (5/20) = 1,000,000

6.5. אי התרת קיזוז הפסדים בשל פנקסים בלתי קבילים – סעיף 33 לפקודה קובע, כי במקרים מסוימים לא יותר לנישום קיזוז הפסדים שוטפים ו/או הפסדים מועברים.

6.6. קיזוז הפסד הון כנגד הכנסה במסלול רווח הון בסעיף 102 לפקודה – סעיף 102 לפקודה, שמצוי בחלק ה1 לפקודה, קובע את דיני המס שחלים ביחס להקצאת מניות לעובדים. סעיף 102(ב) לפקודה דן בהכנסות מהקצאת מניות באמצעות נאמן, וסעיפים 102(ב)(2) ו102-(ב)(3) לפקדה קובעים שבמסלול רווח הון יראו את הכנסת העובד, כולה או חלקה, לפי העניין, כרווח הון, ובלבד שהנאמן החזיק במניות עד תום התקופה לפחות (לעניין זה ראו סעיף 102(ב)(4) לפקודה). לצורך יישום הוראות סעיף 92 לפקודה ניתן לקזז הפסד הון כנגד רכיב ההכנסה של רווח ההון במסלול רווח הון לפי מסלול 102 לפקודה. למען הסר ספק מובהר, כי הפסד ההון לא יותר כנגד "שווי ההטבה" כהגדרתה בסעיף 102 לפקודה שמסווגת כהכנסה לפי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה(11).

נספח: הפסדי הון הנובעים מירידת מדד

ביום 12.9.2016 ניתן בבית המשפט העליון פסק הדין בעניינם של ארקין ומוזס(12) (להלן: "הלכת  מוזס"). פסק הדין עסק בקיזוז הפסדים הנובעים מירידת שער מט"ח בניירות ערך הנקובים במט"ח או צמודים למט"ח, כנגד רווח הון שנוצר מעליית ערכם של ניירות הערך. בית המשפט קבע כי עמדת פקיד השומה, לפיה יש להפריד את הרכיב הסכום האינפלציוני ולא להתירו בקיזוז אל מול רווח ההון, היא בדין ותואמת את הוראות הפקודה ותכליתה.

הגדרת "מדד" בסעיף 88 לפקודה קובעת כי יראו כמדד את מדד המחירים לצרכן, למעט שני חריגים: הראשון – תושב חוץ אשר רכש נכס במטבע חוץ כדין, רשאי לבקש שיראו את שער המטבע שבו נרכש הנכס כמדד; השני – במכירת נייר ערך הנקוב במט"ח או צמוד למט"ח בידי יחיד (תושב ישראל או תושב חוץ), יראו את שער המטבע כמדד, ללא מתן אפשרות בחירה לנישום(13).

כאשר עסקינן במיסוי ניירות ערך הנקובים במט"ח או שערכם צמוד למט"ח בידי יחיד, השווי של נייר הערך לצרכי מס בישראל נקבע לפי שווי נייר הערך במט"ח ושער החליפין של שער המטבע. בפסקאות 21-20 להלכת מוזס, קבע כב' השופט עמית כי: "מנגנון המיסוי בסעיפים 89-88 לפקודה מבקש "להוציא מהמשחק" את הסכום האינפלציוני, ובכך למסות רק התעשרות ריאלית, שאכן משקפת שיפור בעושר או בצריכה". בנוסף נקבע: "… סעיף 91 לפקודה מורה כי מס רווח ההון יחול על רווח ההון הריאלי, ולכן הסכום האינפלציוני שבצד הרווח על ניירות ערך שנסחרו לאחר 1993 פטור "קטגוריאלית" ממס. מכאן, ש"סכום אינפלציוני", בין אם מקורו בשינוי ערך מדד או בשינוי שער חליפין, אינו בר קיזוז כהפסד".

למעשה קיים מנגנון דו שלבי לחישוב סכום ההפסד המותר בקיזוז: בשלב הראשון – יש לחשב את הפסד ההון בערכים נומינליים, כפי שמורה סעיף 88 לפקודה; בשלב השני – יש לבודד את סכום הפסד ההון שאילו היה רווח היה חייב במס, כאשר רק סכום זה יותר בקיזוז. 

יוצא אפוא, שבעסקת מכירה של נייר ערך הנקוב במט "ח שנוצר בגינו רווח הון נומינלי וסכום אינפלציוני שלילי (ראה דוגמה 3 להלן), כל הרווח יחשב לרווח הון ריאלי. לעומת זאת, כאשר תוצאת עסקת מכירה של נייר ערך הנקוב במט"ח היא הפסד הון נומינלי וסכום אינפלציוני שלילי (ראה דוגמה 4 להלן), יהיה צורך לנטרל בהפסד ההון הנומינלי את הסכום האינפלציוני השלילי על מנת להגיע לסכום הפסד הון בר קיזוז.

להלן דוגמאות ל יישום הלכת מוזס:

• דוגמה 1 – עליית שווי נייר הערך במט"ח ועליית שע"ח

ביום 01.01.2017 יחיד רכש ניירות ערך נסחרים בבורסה שערכם נקוב בשער הדולר בעלות של 1,000$. ביום 01.06.2017 היחיד מכר את ניירות הערך בתמורה לסך של 1,200.

חישוב רווח ההון יהיה כדלקמן:

• דוגמה 2 – ירידת שווי נייר הערך במט"ח ועליית שע"ח 

ביום 01.01.2017 יחיד רכש ניירות ערך נסחרים בבורסה שערכם נקוב בשער הדולר בעלות של 1,000$. ביום 01.06.2017 היחיד מכר את ניירות הערך בתמורה לסך של 800$.

חישוב רווח ההון יהיה כדלקמן: