חוק לעידוד השקעות הון בחקלאות

מהם התנאים לכניסה לחוק לפי הצעת החוק – "מפעל חקלאי בר תחרות"

• יצרן חקלאי שהוא יחיד או חברה (או אגודה שיתופית הבוחרת להתמסות כחברה)
• מגדל תוצרת חקלאית או שהוא בעל מערכות ומתקנים, המשמשים כולם או בעיקרם לטיפול בתוצרת חקלאית בצורתה הטבעית (ההגדרה כוללת בין השאר פעולות כגון מיון, אריזה, קירור וקילוף)
• יצוא של 25% לפחות מהתוצרת לשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות

מהן הטבות המס לפי הצעת החוק?

*מדרגת המס המקסימאלית. שיעורי המס עולים על פי המדרגות הקבועות בסעיף 121 לפקודה.

** הצעת החוק הוגשה טרם תיקון 73 לחוק לעידוד השקעות הון כך שבהצעה מופיע השיעור הישן – 9% (בתיקון זה הופחת, בין השאר, המס למפעלי תעשיה באזור פיתוח א' לשיעור מס של 7.5% – ההנחה היא שהמס בחוק זה יתוקן לשיעור זה).

*** כאמור, החוק מעניק את ההטבות הקבועות לחברה גם לאגודה שיתופית חקלאית אשר בחרה להיות ממוסה כחברה.

תקציב המענקים השנתי הקבוע בחוק יעמוד על 250 מיליון ₪.

מטרת החוק לפי הצעת החוק:

"מטרתו של חוק זה לעודד השקעות הון בחקלאות, לשם פיתוח וביסוס החקלאות כאמצעי לחיזוק ההתיישבות והביטחון התזונתי והלאומי של תושבי המדינה, תוך קידום יוזמה וצמחיה כלכלית ושימור משאבי טבע וסביבה, ובכלל זה –

1. ביסוס ופיתוח כושר יצור חקלאי מגוון.
2. יצירת עוגנים כלכליים להתיישבות באזורי פיתוח.
3. עידוד חקלאות משמרת סביבה, משאבי טבע וערכי נוף.
4. שיפור יכולתו של המגזר החקלאי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין לאומיים."

את מטרת החוק תיישם המנהלה אשר תהיה מורכבת משמונה חברים: מנהל, ארבעה נציגי משרד החקלאות שני נציגי משרד אוצר ונציג ממשרד הכלכלה.

תפקידה של המנהלה הם:
1. ייעוץ לשר בקביעת עקרונות מדיניות הפיתוח כפי שהוזכר לעיל.
2. גיבוש ופרסום תוכנית פיתוח והכללים בעניין.
3. מתן אישורים לבקשות למתן הטבות וביצוע תוכניות.
4. המנהלה תהיה אמונה על הקשר בין המשרד לחקלאים בעניין חוק זה.
5. ריכוז מידע בעניין ההשקעות והפצתו.
6. מתן המלצות לכל רשות רלוונטית בעניין אופן הסיוע האפשרי של אותה הרשות ליצרנים חקלאיים.
7. כל פעולה אשר תסייע להגשים את מטרת החוק.

אישור תוכנית על ידי המנהלה כפוף לתנאים המקדימים הבאים:

1. יצרן חקלאי – חייב שיהיו ברשותו קרקע ומכסות מים מתאימות.
2. קבלן שירותים – הסכם התקשרות עם יצרן חקלאי אשר ברשת האחרון קרקע ומכסות מים.

יצרן חקלאי רשאי לדרוש שיעורי פחת בהיקפים גדולים יותר מאלו הקבועים בתקנות הפחת, כך לדוגמה ניתן לדרוש במקרים מסוימים עד 20% פחת בשנה ממבנים (400% משיעור הפחת הקבוע בתקנות), ופחת גדול פי שתים מהקבוע בתקנות לגבי ציוד המשמש את המפעל.

למנהלה יש כמובן סמכויות בקרה ואכיפה כמו דרישה לקבל ההטבות שניתנו בחזרה, ביטול הטבות לעתיד, למנוע הטבות נוספות לחקלאי יצרן במסגרת השקעות עתידיות, להתלות אישור ועוד.

הצעת החוק מול החוק לעידוד השקעות הון

התיקון לחוק אינו קובע מסלול הדומה למסלול החלטות המיסוי אשר מצוי בחוק לעידוד השקעות הון כפי שניתן לתעשיה. מהיכרות עמוקה עם הליכי השומה מול פקידי השומה בעת ביצוע ביקורת, לטעמנו, אי הכללת מסלול החלטות המיסוי מראש (פרה-רולינג), יהווה חיסרון משמעותי של החקלאים ויוביל למחלוקות רבות מול פקידי השומה.

בנוסף השתנו מטרות החוק, תפקידי המנהלה וסמכויותיה, בוטלה המועצה, השתנתה הגדרת תוכנית ועוד.

החוק מעניק גמישות לשר החקלאות ולמנהלה לקבוע את עקרונות המדיניות מידי שנה במסגרת מטרות החוק. גמישות זו, היא חיונית לניתוב כספים לתת ענפים או אזורים שמעוניינים לקדם במסגרת ענף החקלאות ובכך לסייע לענף להתפתח ולהרחיב את היצור והייצוא.