רילוקיישן

מס יציאה – סעיף 100א לפקודת מס הכנסה

סעיף זה קובע מה הדין החל על נכסים של אדם שחדל להיות "תושב ישראל". הסעיף מעניק לאותו אדם אפשרות בחירה בין שתי חלופות מיסוי:
האחת, מיסוי במועד ניתוק התושבות, לפי שווי הנכס במועד זה.
השנייה, מיסוי במועד מכירת הנכס בפועל, במקרה זה, תעשה חלוקה ליניארית של רווח ההון לשתי תקופות, התקופה שתחילתה מועד רכישת הנכס עד מועד ניתוק התושבות, והתקופה שתחילתה מועד ניתוק התושבות ועד מועד מכירת הנכס. החבות במס תהא רק בגין החלק היחסי של התקופה הראשונה.

מניות ואופציות

בענף ההייטק, במקרים רבים, נעשה הרילוקיישן לצרכי עבודה, ולעובד העוזב מניות ו/או אופציות של מעבידו לשעבר אשר ניתנו במסגרת סעיף 102 לפקודה. בהמשך למפורט לעיל, ביחס להוראות סעיף 100א לפקודה תהא חבות במס במכירת המניות/אופציות.
בהתאם לעמדת רשות המסים, יש חשיבות למועד ההבשלה של המניות/אופציות לעניין הרווח שימוסה בישראל. לעומת זאת, לכאורה ההסדר בסעיף 100א לפקודה אינו מתייחס למועד ההבשלה.
בהמשך לאמור, האם מניות/אופציות שהבשילו במלואן טרם העזיבה לחו"ל, מלוא הרווח במכירתן יהיה חייב במס בישראל? האם רק חלק יחסי בהתאם להסדר המפורט בסעיף 100א לפקודה?
מה לגבי מניות/אופציות שטרם הבשילו – האם ניתן לטעון שיש להחיל את ההסדר במפורט בסעיף 100א לפקודה ובנוסף להחיל את מבחני ההבשלה?

סיכום

בביצוע רילוקיישן עולות סוגיות מס רבות, הנתונות לפרשנויות שונות ומנוגדות. לא בהכרח העמדה המבוטאת על ידי רשות המסים בהנחיות וחוזרים הינה העמדה הנכונה, ולעתים עמדה זו אינה מקובלת על בתי המשפט. כך לדוגמא, לא קיבלו בתי המשפט המחוזי והעליון את עמדת רשות המסים בפרשות יעל צור ומיכאל ספיר, הדנות, בין היתר, בסוגיית התושבות, ופסקו כנגד עמדת רשות המסים.